פסק-דין בתיק ת"ק 007700/03

1.       התובעים, 13 במספר, בעלים במשותף של בית ברח' הרמן כהן 8 בת"א (להלן: " הנכס"), הגישו כנגד הנתבע תביעה על סך של 17,800 ש"ח.

          הנתבע שכר מהנתבעים דירה הנמצאת בנכס (להלן: " הדירה"), וזאת לתקופה שמיום 04.10.01 ועד ליום 30.09.02.

          עניינה של התביעה הנה יתרת חוב שנותר הנתבע חייב לתובעים וכן נזקים שנגרמו על ידיו, כמפורט להלן.

2.       לאחר ששמעתי את עדויות התובעים 1 ו-9 והנתבע ועיינתי במסמכים ובתמונות שהוגשו ע"י שני הצדדים, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן. אין בכוונתי לפרט את כל טענות הצדדים, אך פסה"ד ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כל ראיותיהם וטענותיהם.

3.       שוכנעתי כי תקופת השכירות תוקנה בחוזה השכירות מיום 01.10.01 ליום 04.10.01. על כן, הדירה הושכרה לנתבע לתקופה שמיום 04.10.01   ועד ליום 30/9/02 ועל כן שילם התובע, בגין חודש אוקטובר 2001, שכ"ד וועד בית יחסי לתקופה מיום 04.10.04 ועד ליום 31.10.01. ביסוס לכך מצאתי  באישור בנק ישראל שהוגש לתיק בית המשפט ביום 14/6/04 ובו צוין שער הדולר. בנסיבות אלו, לא היה רשאי הנתבע  לפנות את הדירה, כפי שעשה, ביום 04.10.02.

 יחד עם זאת, יתכן וניתן היה לכאורה להבין כי על אף הרשום בחוזה השכירות, הדירה הושכרה ל - 12 חודשים ועל כן פינה הנתבע את המושכר ביום 04.10.02 ולא ביום 30.09.02.

          בנסיבות אלו לא מצאתי מקום לחייב את הנתבע בפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה השכירות, אולם על הנתבע לשלם לתובעים את דמי השכירות בגין ארבעת הימים הנ"ל והמסתכמים בסך של 394 ש"ח, נכון ליום 01.10.02.

שוכנעתי כי הנתבע אחראי לנזק בגין המנורה והכיור. מאחר ולא הוצגו קבלות על תיקון הנזק, אני אומד את הנזק בסכום של 400 ש"ח, נכון ליום 01.10.02.

4.       המחלוקת העיקרית שבין הצדדים הנה בשאלת הפיצוי, אם בכלל, המגיע לתובעים מהנתבע בגין גיזום ענפי עץ הנמצא בחצר הנכס.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בסמוך, לאחר שכירת הדירה גזם התובע 9, לבקשת הנתבע, ענפים מהעץ שחדרו לדירה. כן אין מחלוקת בין הצדדים כי כל ענפי העץ נגזמו זמן מה לאחר מכן ע"י אנשי חברת החשמל. לטענת הנתבע, המדובר בהחלטה של חברת החשמל אשר מצאה כי ענפי העץ מסכנים את כבלי החשמל הנמצאים שבמקום.

          עיינתי היטב בתמונות שהוגשו ע"י הצדדים ולא הבחנתי בכבלי חשמל שהיו עשויים להיות בקרבת העץ, ועל כן אין זה ברור לי מכוח מה ובגין מה נכרתו ענפי  העץ ע"י חברת החשמל, אם אכן נעשה הדבר על ידה, כטענת הנתבע.

          בגין כריתת ענפי העץ, לטענת התובעים, נגרמה לנכס ירידת ערך בשיעור של 3% - 5%, דהיינו, נגרם נזק בסכום של כמה עשרות אלפי דולרים, נזק שבא לידי ביטוי באי היכולת למכור את הנכס עקב כריתת ענפי העץ.       בתחילה, הוגשה התביעה בשמו של התובע 1 בלבד,אולם בהמשך הוגשה התביעה בשמם של כל בעלי הנכס, 13 במספר.

מהתמונות שהגיש הנתבע עולה, כי, בהמשך, ענפי העץ צמחו לתפארת ולא הבחנתי בנזק בלתי הפיך שנגרם לעץ.

לא שוכנעתי כי התובעים פעלו בניסיונות למכירת הנכס ואם עשו כן, לא מצאתי כל קשר בין כריתת ענפי העץ לבין אי מכירת הנכס.

          נראה כי חברת החשמל כרתה את ענפי העץ לאחר פניות הנתבע אליה.

מאחר ולא שוכנעתי כי כריתת ענפי העץ נעשתה בשל סיכון בטיחותי ומאחר והנתבע הוא שהתריע בפני חברת החשמל על הסיכון הנ"ל, סיכון שלא הוכח בפני - הגעתי למסקנה כי לא היה מקום לכריתת ענפי העץ וכי הנתבע חב בגין כך, גם אם אכן  חברת החשמל היא שעשתה כן.

נראה, לכאורה, כי חברת החשמל כרתה את ענף העץ מסיבות שלא הובהרו די צרכן ומכל מקום, כאמור, לא שוכנעתי כי הדבר נעשה מהנימוק הנטען על ידי הנתבע. משהנתבע הוא שהיה הגורם שהביא לכריתת ענפי העץ ומשלא ניתן בפני  טעם סביר אחר המצדיק את המעשה - אין מנוס מהמסקנה כי הנתבע הוא האחראי לכריתת ענפי העץ.

כאמור, לא מצאתי מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין ירידת ערך הנכס. יחד עם זאת, שוכנעתי כי נגרמה לתובעים עגמת נפש בגין כריתת ענפי העץ ואני מעריכה בסכום של 2,000 ש"ח נכון ליום 1.10.02.

5.       סה"כ הפיצוי המגיע לתובעים כאמור בסעיף 3 לעיל, מסתכם ב - 794 ש"ח. לסכום זה יש להוסיף את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים, כהצהרת הצדדים בישיבת יום 06.10.04 דהיינו 1,588 ש"ח ו-386 ש"ח. וכן את הפיצוי בסך של  2,000 ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים.